נתוני מלאי ששורדים בדיקה
רוב בעיות המלאי אינן בעיות ספירה. הן הפער בין מספר על המסך לבין מדף שאיש לא הסתכל עליו — קבלה שנרשמה באיחור, ניפוק שלא תועד, תיקון שנעשה ישירות ליתרה בלי זכר למי ולמה.
Capitán לא שומרת יתרה שאפשר לדרוס. כל שינוי הוא תנועה: קבלת סחורה, ניפוק חומרים לייצור, משלוח פריטים, ספירת מלאי והתאמה. היתרה היא הסכום של התנועות האלה, ולכן תמיד אפשר להסביר אותה ותמיד אפשר להתחקות אחריה עד המסמך והאדם שיצרו אותה.
מתומחר תוך כדי תנועה, לא בסוף החודש
המלאי מוחזק באצוות, וכל ניפוק מתומחר בזמן אמת לפי השיטה שהחברה שלכם בחרה — ממוצע נע או FIFO, כאשר FIFO צורך תחילה את האצוות הפתוחות הוותיקות ולוקח את העלות של כל אצווה. כך שעלות המכר היא תוצר לוואי של התנועה ולא חישוב סוף חודש, ודוח הערכת מלאי הוא שאילתה ולא פרויקט.
אפשר לרשום יתרות פתיחה בתחילת הדרך, ואפשר לשערך מחדש אצווה כשעלות נחיתה או תיקון ספק מגיעים אחרי הסחורה.
מחסנים, מיקומים ושאר הפלטפורמה
המלאי יושב במחסנים ובמיקומים בתוכם, כך שעל "יש לנו שתים עשרה" אפשר לענות גם "איפה". קבלות מגיעות מהרכש, ניפוקים הולכים לייצור, משלוחים הולכים למכירות — הכול באותו ספר תנועות, כך ששלושתם לעולם לא חלוקים על מה שזז.
יתרה שאפשר לערוך היא דעה. יתרה שנבנית מתנועות היא רשומה.
שיטת התמחיר היא הגדרה ברמת החברה ולא בנייה מחדש, כך שממוצע נע ו-FIFO זמינים שניהם מהיום הראשון. תמחיר תקן לא מוצע במכוון — הוא דורש תעריפי עלות שהפלטפורמה הייתה צריכה להמציא.
